- עייף
- עָיֵיףv. עָיֵף, a. עִיף II.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
עייף
Look at other dictionaries:
עייף — 1 adj. לאה, מותש, תשוש, יגע, מיוגע, סחוט, מעולף, גמור, שפוך, חלש, רפה, חסר כוח, משועמם, חסר רצו 2 v. לבוא לידי עייפות, להתייגע, להיחלש מרוב מאמץ, לרצות לישון, להיות מותש, להיות סחוט, לאבד סבלנות, להיות נלאה, להישחק, להרגיש גמור, להשתעמם, למאוס;… … אוצר עברית
עייף ויגע — נלאה, מותש {{}} … אוצר עברית
עייף מדי — s{{}} … אוצר עברית
נולד עייף — אדם חלוש וסחוט {{}} … אוצר עברית
אין בו כוחות — עייף, ממוטט, נגמר לו הסוס, חסר אנרגיה {{}} … אוצר עברית
טרוט-עיניים — עייף, לאה, בקושי פוקח את עיניו {{}} … אוצר עברית
ייבש לו את השכל — עייף אותו, התיש אותו {{}} … אוצר עברית
כילה כוחו — עייף את עצמו, בזבז את מרצו {{}} … אוצר עברית
מת מעייפות — עייף מאוד, תשוש, סחוט {{}} … אוצר עברית
נטול כוחות — עייף, תשוש, סחוט, נלאו כוחותיו {{}} … אוצר עברית
נסך עליו רוח-תרדמה — עייף אותו, הרדים אותו, שעמם אותו {{}} … אוצר עברית
